Menu
Menu
בואו נודה בזה, לצד המשימות השוטפות הרבות, לדאוג לנגישות החברה עבור עובדים ולקוחות היא לא המשימה הראשונה שנציב לעצמנו ב-1 לחודש. ועדיין, מדובר במשימה שהיא אולי יותר חשובה ממה שרובנו נוטים לחשוב, משימה בעלת ערך חברתי ועסקי כאחד.
כשמדובר בנגישות בישראל, חשוב להביט בנתונים: קיימים במדינת ישראל למעלה מ-800,000 חירשים וכבדי שמיעה, ומתוכם עשרות אלפים שהם דוברי שפת סימנים לגמרי. אם לא נדאג לגייס אותם לעבוד אצלנו או להנגיש את מוצרינו עבור קהל הלקוחות החירש / כבד שמיעה, זו תיחשב לטעות ברמה האסטרטגית, ברמה המשפטית והמוסרית. רבים מאיתנו עשויים לחשוב שאם לא ננקוט שום פעולה, אזי המצב יישאר כפי שהוא. אך חשוב להבין, שכאשר אנחנו נשענים על זרי הדפנה או "מעלימים עין" מהצורך בהנגשה, אנחנו הלכה למעשה מדירים ציבור שלם, שלכאורה אמור להיות זכאי לזכויות שוות מצד הסביבה. אף ארגון בוודאי שלא היה רוצה לספוג את התדמית הזו. לכן במאמר הבא, נפרט למה כל כך חשוב להשקיע בהנגשה לעובדים חירשים או כבדי שמיעה.
כדי להבין מדוע כל כך חשוב להנגיש את העסק שלנו לעובדים חירשים וגם להעסיק עובדים חירשים, חשוב לצלול רגע ולראות את המציאות דרך העיניים שלהם. חירשים וכבדי שמיעה מתמודדים ביומיום עם כל כך הרבה אתגרים, שזר לא יבין זאת. אחד האתגרים הגדולים, אם לא הגדול ביותר שאיתו הם מתמודדים – היעדר היכולת לתקשר בסביבה השומעת. זה נוגע לכל מקום שאליו יוצאים, בין אם מדובר במסעדה, בבר, בעבודה או בכל מקום אחר. אבל לא מדובר רק בזה, משום שהם פשוט חווים את העולם אחרת מכולם, וזה בסדר – כל עוד הסביבה נגישה מספיק למענם.
הודעות בכריזה – הודעות בכריזה יכולות לפגוש אותנו בכל מיני מקומות, בין אם זה בבית ספר, בתחנת הרכבת ואפילו בשדה התעופה. דמיינו שאתם נמצאים בשדה התעופה, כולם מקבלים מידע חיוני על העלייה למטוס ורק אתם לא, זאת משום שפשוט אף אחד לא דאג להנגיש לכם את הכריזה. יותר מזה, אתם גם לא יכולים לשאול אף אחד, כי אתם לא יודעים בכלל שכרזו. זו תחושה שעלולה להוביל לחוסר אונים משווע.
כשהאורות מעומעמים – כשנמצאים בסרט, במסיבה או סתם בחוץ בלילה, קשה עד בלתי אפשרי לקרוא שפתיים, שהיא בין הדרכים היחידות שעוד מקלות על חירשים לתקשר עם האחר (כשלא יודעים את שפת הסימנים). כשאנשים מדברים לאט – המון אנשים חושבים שאם הם ידברו לאט יותר, זה יסייע לו להבין את התקשורת יותר בקלות. למען האמת, זה לא עוזר ורק מעוות את הדיבור. רובם דווקא ידווחו שהעובדה שמדברים איתם באופן רציף ולא מהירה, עוזרת להם לקלוט את המסרים באופן שוטף יותר. אגב, הפתרון לזה בנגישות בעסקים הוא די פשוט: העלאת מודעות בחברה. מספיק שנעלה מודעות בעסק שלנו בקרב העובדים, הספקים והלקוחות לקושי הזה, וכבר אנשים יתחילו לתקשר אחרת עם חירשים וכבדי שמיעה.
הסתמכות על מגע – בעוד שרובנו יכולים לקרוא בשם של מישהו כדי למשוך את תשומת הלב שלו, אצלם זה לא כך. הם מסתמכים לעיתים קרובות על מגע פיזי, כגון טפיחה על הכתף או נגיעה קלה באחר. עם זאת, הדבר עלול להוביל לאי הבנות ועימות עם אחרים, משום שבחברה השומעת הדבר איננו מקובל באותה הצורה.
על זה בדיוק אני מדבר בהרצאת הדגל שלי וזה רק חלק מהקשיים שאיתם, נזכיר, החירשים והכבדי שמיעה מתמודדים יום יום. זאת, מבלי לדבר על קשיים במקומות עבודה, בחברה, בסביבה. התמודדות עם דיכאון וחרדה שעלולים להתעורר כתוצאה מחוויות הללו וחוסר קבלה בחברה ועוד. וזה רק על קצה המזלג.
חוק העסקת עובדים עם מוגבלויות קובע כי חובה ליצור שוויון בקרב העובדים ולהעסיק עובדים עם מוגבלויות. החוק קובע כי מקום עבודה בעל 25 עובדים לפחות, חייב להעסיק בצורה הולמת אנשים עם מוגבלויות. יתרה מכך, במקום עבודה שיש בו 100 עובדים ויותר במגזר הפרטי, נדרש ש-3% מהעובדים יהיו עובדים עם מוגבלויות. במגזר הציבורי שיעור העובדים עם מוגבלות צריך להיות 5% לפחות.
החוק נועד, בין היתר כדי לצמצם פערים גם בקרב אוכלוסיית החירשים והכבדי שמיעה. פעמים רבות, אנו רואים שהחוק עצמו אמנם קיים אך חברות רבות לא מקפידות עליו, או ממציאות טענות כזב באלגנטיות כדי לא לקבל עובדים מסוג מסוים. נכון לשנת 2023, אנו עדים לכך שהחוק לא נאכף היטב בקרב החברות, ועל כן רבים מהם נותרים ללא עבודה.
ארגונים וחברות עשויים, מעבר להיבט החברתי גם להרוויח מאוד מהרעיון של העסקתם, ויש לכך כמה סיבות. ראשית, החיבור לקהילה בתור שוק יכול להיות משתלם מאוד, משום שכפי שהסברנו מדובר במספר לא מבוטל של למעלה מ800,000 אנשים שהם חירשים או כבדי שמיעה, וזה רק בישראל.
כשמעסיקים עובדים עם מוגבלויות ולומדים כיצד להנגיש את הסביבה, לומדים גם כיצד להנגיש את המוצרים. כך, לא רק שהם חושפים את עצמם לפלחי שוק חדשים, אלא שגם מייצרים יותר אהדה בקרב הלקוחות הקיימים שלהם. זאת, בשל העובדה שהחברה מפגינה את מחויבותה להכלה ולאחריות חברתית. הגישה הזו, לא רק משמרת לקוחות ומושכת לקוחות חדשים, אלא שבטווח הארוך, היא מעודדת תרבות גדולה יותר – תרבות של שוויון, של הכלה וקבלה.
והנה אולי ההיבט החשוב ביותר – עובדים חירשים / כבדי שמיעה הם בין העובדים החרוצים ביותר שתמצאו. הקשיים שהם עוברים ביומיום וההתמודדות הבלתי פוסקות הם מה שהופך אותם לעובדים חזקים יותר, טובים יותר ויצירתיים יותר, בעלי רצון להוכיח את עצמם יותר מכל עובד אחר. הם העובדים האלה שימצאו את הפתרון כשכולם מסתבכים, אלו שמגיעים עם מחויבות מלאה לעבודה, פשוט כי הם מעריכים מקומות עבודה שרואים אותם כשווים.
על מנת ליצור נגישות בעסק לעובדים חירשים וכבדי שמיעה, חשוב להבין למה אותו עובד זקוק כדי להתגבר על הקשיים שמנינו לפני כן. תקשורת היא היבט מרכזי של נגישות. למשל, אם מכנסים ישיבת צוות, ניתן להכניס מתורגמנ/ית על מנת שהוא יוכל להבין, בשפת הסימנים את השיחה של שאר חברי הצוות. דוגמה נוספת היא צלילים המורים על אירועי חירום שמתרחשים (כגון שריפה, אזעקת טילים או רעידת אדמה) – ניתן להנגיש אותם דרך מערכת בעלת רטט, כדי שגם העובד החירש יקבל את ההתראה בזמן, אור מהבהב במסדרון/משרד, או להושיב את אותו עובד ליד מישהו שיהיה אחראי להודיע לו על מקרה החירום.
על מנת ליצור נגישות בעסק לעובדים חירשים וכבדי שמיעה, חשוב להבין למה אותו עובד זקוק כדי להתגבר על הקשיים שמנינו לפני כן. תקשורת היא היבט מרכזי של נגישות. למשל, אם מכנסים ישיבת צוות, ניתן להכניס מתורגמנ/ית על מנת שהוא יוכל להבין, בשפת הסימנים את השיחה של שאר חברי הצוות. דוגמה נוספת היא צלילים המורים על אירועי חירום שמתרחשים (כגון שריפה, אזעקת טילים או רעידת אדמה) – ניתן להנגיש אותם דרך מערכת בעלת רטט, כדי שגם העובד החירש יקבל את ההתראה בזמן, אור מהבהב במסדרון/משרד, או להושיב את אותו עובד ליד מישהו שיהיה אחראי להודיע לו על מקרה החירום.
חשוב לשים לב לעוד דבר, שהוא כלל לא קשור לעובדים עצמם אלא לגיוס: שימו לב איך נראה דף הגיוס באתר שלכם. האם ללא שמע ניתן להבין בקלות סרטונים באתר, או שיש צורך בכתוביות? והאם יש כתוביות? כך תבטיחו שכל תהליך הגיוס שלכם הינו נגיש לכל אדם, לא משנה אילו קשיים יש לו.מכאן, נשאר רק להמשיך – ברכותיי. אתם בדרך להפוך את הארגון שלכם למכיל יותר ושוויוני יותר עבור כל אדם.
לטיפים נוספים, מוזמנים לקרוא את שאר המאמרים שבאתר או לקבל פרטים נוספים על ההרצאות והסדנאות שאורן מעביר לארגונים, עסקים וחברות.