Menu
Menu
כל בעל עסק, בין אם מדובר על עסק פיזי או על עסק דיגיטלי, שמע על הצורך בנגישות לאנשים עם מוגבלות, ובמיוחד לחירשים וכבדי שמיעה שמהווים, לא תאמינו, למעלה מ-800,000 אנשים רק בישראל. עם זאת, אם נשאל את רוב בעלי העסקים – האם הם אכן מבינים את המשמעות של נגישות, אם בכלל? ככל הנראה, הרוב יגידו לנו שלא. אז להפוך את העסק שלכם לנגיש לכולם, זה לא רק יתרון עבור הלקוחות – אלא זו החובה שלנו כבעלי עסקים. לצורך העלאת המודעות לנושא זה, גופים ממשלתיים פועלים רבות כדי לעודד עסקים להפוך את עסקיהם לשוויוני יותר עבור כולם.
הפך את החובה המוסרית שלנו להתחשב באוכלוסיות שונות מאיתנו מסתם רעיון, לחובה ברמה החוקית. בין היתר, החוק קובע כי יש לאבזר את כל המרחבים הציבוריים, העסקים ומקומות העבודה, הן עבור העובדים והן עבור הלקוחות, באופן כזה שיאפשר לאנשים עם מוגבלות, בין אם מדובר על נכים, עיוורים, חירשים/כבדי שמיעה ועוד להשתמש במוצריהם/שירותיהם בקלות, ללא מכשולים וקושי וכך לא ירגישו מופלים. זאת, על מנת שכולם יזכו ליחס שוויוני.
במילים פשוטות, להנגיש את העסק שלכם לאנשים עם מוגבלויות היא לא רק אחריות חברתית, אלא גם מהלך עסקי חכם. כיום, כ-1.6 מיליון בני אדם בישראל חיים עם מוגבלות כלשהי, מחציתם נכים. מדובר על חיילים משוחררים, נפגעי תאונות, אנשים שנפגעו כתוצאה ממחלה, סוחבים איתם פגיעה/מום מולד או שפשוט מדובר בתוצאה של תהליך הזדקנות. כולנו בוודאי נסכים שמדובר בפלח אוכלוסיה לא קטן, ולכן באחריותינו לדאוג שיתקבל מענה הולם עבורם. מעבר לכך, חשבו על זה שמדובר בכ-20% מאוכלוסיית מדינת ישראל. גם ברמה העסקית – הייתם רוצים להפסיד חלק כל כך גדול של לקוחות? בוודאי שלא.
אין ספק שעסק נגיש יוצר תמונה חיובית יותר בעיני הלקוחות. זה משפיע עלינו, במודע או לא במודע בהחלטה האם לקנות מבעל עסק מסוים או לא. בדיוק כמו שאנחנו מחליטים לא לקנות מוצרי מזון שנוגדים את הערכים שלנו, או יוצאים כנגד המדינה שלנו, כמו שקרה לנו עם חברת "בן אנד ג'ריס" שהחליטה לעצור את המכירות של המוצרים ביהודה ושומרון, הרי שבמקרים כאלה נוצרת מיד תדמית שלילית לחברה. וכך גם הפוך – עסקים נגישים נתפסים טוב יותר בעיני הלקוחות והסביבה. על אחת כמה וכמה, אם אתם מעסיקים עובדים חירשים וכבדי שמיעה, ונותנים הזדמנות שווה.
וזו לא סתם השערה, אלא מציאות. מחקר שנערך על ידי חברת Accenture מצא, שלארגונים ששמו את הדגש על נגישות, היו הכנסות גבוהות יותר ב-28%(!) מחברות אחרות. זה רק מדגיש את הרעיון שכדאי לכל עסק, בין אם הוא קטן או גדול לנקוט באחריות חברתית כלפי אנשים עם מוגבלויות. אגב, בישראל הנושא לא נחקר בצורה מבוקרת, אך לא קשה להבין שהתרבות הישראלית תומכת במיוחד בעסקים ערכיים. ישראלים במיוחד, אוהבים להמליץ על עסקים שנתפסים בעיניהם כתורמים לזולת.
חסמי תקשורת: עסקים רבים אינם ערוכים לתקשורת יעילה עם לקוחות חירשים או כבדי שמיעה, והדבר יכול להוביל לא פעם לאי הבנות ותסכול בין הצדדים. כשאין הכשרה לעובדים באשר לאופן שבו צריך לתקשר עימם, נוצר קצר בתקשורת בין הצדדים. בשל כך, אנו רואים הרבה פעמים שהם מרגישים צורך להתאים את עצמם כל הזמן לסביבה השומעת – להתאמץ כדי להבין, וגם שיבינו אותם ולא תמיד זה מצליח.
בורות וחוסר רגישות: גם זה קורה, לעתים הצוות לא יודע איך להתייחס/להתנהג ללקוח וכך יוצר רושם שהוא פשוט לא רגיש אל השונה. כך, חירש / כבד שמיעה שאינו מבין את הצוות חש תחושות של הדרה, אפליה והרגשה של זלזול ואטימות. מן הסתם, זה הדבר אחרון שתרצו שהלקוחות שלכם ירגישו.
לכן, במדינת ישראל בחרו לעגן את הנושא הזה בחוק. החוק מסדיר את הנושא במספר היבטים כשמדובר בעסק פיזי, כלפי חירשים וכבדי שמיעה.
דלפק שירות/קופה – בחנות מעל 150 מ"ר, כל בעל עסק צריך להציב לולאת השראה – שהוא מכשיר המסייע ללקוח שמתקשר באמצעות מכשיר שמיעה בלבד. שימו לב – יש חירשים שאינם מרכיבים מכשירים או שזה לא עוזר להם ויש למצוא פתרונות גם עבורם.
הדרכת עובדים – חובה על כל בעל עסק להדריך את עובדיו כיצד לנהוג עם אנשים עם מוגבלות, כגון אדם חירש, עיוור ועוד. לדוגמה: להדריך כיצד יש לספק שירות לאדם שהוא חירש ודובר שפת סימנים ואינו יכול להבין את צוות מלצרים במידה ולא ידעו איך לתקשר איתו בצורה הנכונה ונגישה.
נהלים – נהלי המקום צריכים לתמוך בצורך הנגישות. לדוגמה: אחת לתקופה ייתכן שנדרש לבצע רענון לעובדים על נגישות ולוודא שיודעים כיצד לנהוג כאשר אדם מסוג זה מגיע לבית העסק.
כדי להבין כיצד להנגיש את העסק שלכם בצורה הטובה ביותר, צריך להבין שזהו דבר שמשתנה על פי סוג העסק ולכן, נדרש לאפיין לעומק את העסק שלכם ולהבין מה רלוונטי אליכם. ובכל זאת, הנה כמה דברים שתוכלו לעשות כבר מהיום כדי להראות את האכפתיות שלכם כלפי אוכלוסיית חירשים וכבדי השמיעה, הן כשמדובר על העובדים והן על הלקוחות:
כשעורכים ראיון עבודה לעובד רגיל, מדובר במאורע די מלחיץ עבור רוב האנשים. אך אם אתם חירשים דוברי שפת הסימנים, זה עשוי להתגבר פי כמה. לכן, חשוב לדאוג לאדם שיתרגם את הנאמר לשפת הסימנים, על מנת לדאוג שהאדם החירש מקבל את אותו מידע שאדם שומע מקבל ושיש כאן באמת הזדמנות שוויונית.
למדו את העובדים חלק קטן משפת הסימנים, זה ייתן להם בסיס בתקשורת עם אדם חירש. הידעתם שבארה"ב, שפת הסימנים היא השפה שנמצאת במקום הרביעי כשפה שנלמדת כשפה שנייה? אין סיבה שבארץ זה לא יהיה כך. השינוי יכול להגיע מבפנים, רק אם מספיק ארגונים יבצעו אותו.
בין אם מדובר על סופרמרקט או על משרדים, כשיש הודעה בכריזה ולא שומעים אותה – זה יכול לתסכל ולהביא לידי חוסר אונים אצל אדם חירש. לכן, מומלץ להציב לוח או טלויזיה, שכל ההודעות החשובות יהיו כתובות עליו. נכון, זה דורש היערכות אך זכרו שמדובר על שוויון – וכן, שוויון עולה במאמץ או בכסף.
הנגשת תכנים ברשתות חברתיות – העסק שלכם מקבל נוכחות בדיגיטל? מעולה! אך האם דאגתם להנגיש את כל הסרטונים, בכל ערוצי המדיה עם כתוביות, כדי שגם אוכלוסיות אחרות יוכלו להבין את הנאמר, בדיוק כמו כולם? אם לא, זה הזמן לעשות זאת.
לסיכום:
יש עוד עשרות דרכים שבהן אתם יכולים להנגיש את הארגון שלכם לחירשים/כבדי שמיעה. לא משנה כמה ננסה לגעת בהן, זה אינדיבידואלי ומשתנה מארגון לארגון. הסוד הוא להבין את הקשיים שעובר עליהם לא רק בעסקים אלא בכלל ביומיום ולנתח – מה אנחנו יכולים לעשות כדי להפוך את החוויה שלו לקצת יותר טובה? אפילו אם נעשה צעד אחד קטן, הרי שכבר אז נתרום לטיפוח תרבות נכונה יותר, מכילה ורגישה יותר במדינת ישראל.
מוזמנים לקרוא את שאר המאמרים שבאתר או לקבל פרטים נוספים על ההרצאות והסדנאות שאני מעביר לבעלי עסקים וחברות.